היא יצאה את הבית במהירות

ליבה דוהר בחוזקה וברוך בו זמנית

המעיל שלקחה בהיסח הדעת ממיתלה הכניסה

התכווץ על גופה המלא

כמו עור יום האתמול שקמל

האוויר הקריר של הסתיו הקפיא את קצה אפה

היא ירדה את השביל אל דלת ליבה הפועם

הכניסה יד לכיסה הימני

ומצאה בו נייר מקומט ומפורר

כמו נשכח בתיבה אבודה

היא נקשה בדלת האדומה והבוערת

הצפייה וההתרגשות גאו בה..

היא תפתח את דלת ליבה 

ותמצא בו את הספה הריחמית והאהובה שלה

ואת שולחן הכתיבה הישן והמתקלף

במגירה הגדולה תמצא שירים שכתבה בילדותה

ובמגירה הימנית צילומים ישנים ממתיקי סוד 

בחלון הפתוח יפציע אור יקרות אלוהי

והיא תדע שהיא שבה הביתה..

היא נקשה שוב ושוב 

הדלת שתקה

תיפופי מחשבותיה בקעו בה סדק

בו נגלו לעיניה שברים מימי עבר שכבר מזמן רצתה לפנות..

מחר לפנות ערב, היא תדפוק בחלון הלב

כי דרכו יפתחו שערי שמים

וגשם אלוהי ישטוף בה את כל אשר ביקשה להרפות

והיא סוף סוף תשכב בתוכה עירומה ומחובקת

וליבה פועם בידיה כתינוק שזה עתה נולד